בית הכנסת הגדול, עדת ישורון
ליקטה וערכה מדלן (לבית גולדשטיין) אייזנברג עבור JewishGen:
הקהילה הדתית היהודית בקז'מארוק נוסדה בשנת 1852, ומנתה 19 חברים. הקהילה הייתה כה קטנה שבהתחלה נבנה מבנה קטן על פיסת קרקע שנרכשה מאחורי חומות העיר ולא רחוק מהכנסייה הפרוטסטנטית מעץ. זה הספיק למתפללים היהודים בכדי להתאסף שם בשבתות ובחגים היהודיים. כיוון שלא היה להם רב מקומי משלהם, הם נהנו משירותיו של הרב מ-הונצובצה (Huncovce). למרות שזה נחשב רק חדר תפילה קטן, בשנת 1865 העיתון Zipser Anzeiger התייחס אליו כאל בית כנסת.
עם הגידול המהיר של הקהילה היהודית, הזמינו יהודי קז'מארוק בשנת 1874 את הרב אברהם גרונברג (1839 - 1918) ממישקולץ (Miskolc), לשמש להם כרב. בנו, הרב נתן שמחה ונכדו, רבי מאיר, נשארו בקז'מארוק אף הם, והיוו שושלת רבנית קטנה שם עד מלחמת העולם השנייה. (הרב מאיר גרינברג שרד את המלחמה, ובסופו של דבר היגר לארצות הברית).
ככל הנראה היה הרב גרונברג מעורב באופן פעיל בפיקוח על הבנייה של כל המתקנים היהודים הנלווים בקז'מארוק, כולל בית הכנסת, מקוואות, ובית קברות. בשנת 1881, הניחו יהודי קז'מארוק את אבן הפינה לבית כנסת חדש שהחליף את המבנה הקודם.
תצלום ששימש כדגם לציור השמן של בית הכנסת הגדול, שלהלן, פרי מכחולו של פאול וורק
ציור השמן של בית הכנסת הגדול, פרי מכחולו של פאול וורק
תצלום ששימש כדגם לציור של פאול וורק, שלהלן, בצבעי מים
ציור בצבעי מים של בית הכנסת, פרי מכחולו של פאול וורק
credit: Project Synagoga Slovaca
נתרם ע"י יוצאי קהילת קז'מארוק החיים בישראל; והובא לאגף היהודי במוזיאון בקז'מארוק ע"י פרדי ועליסקה ויספיילר.
שנה לאחר מכן, בשנת 1882 נחנך בית הכנסת. בית הכנסת נבנה בסגנון מורי (22 מ' אורכו ו- 15 מ' רוחבו), כמו אלה הקיימים עדיין קיים בפרשוב (ראה להלן) ו- Michalovce. ממש מאחורי הדלת הראשית היה חדר המתנה. בשני הצדדים היו דלתות לחדר מדרגות המוביל אל עזרת הנשים. הנשים הופרדו מהגברים, שנכנסו והתיישבו בקומת הקרקע. הנשים יכלו לצפות בתפילה מלמעלה מבעד למעקה הדקורטיבי. יהודים אמורים להתפלל מזרחה, לכיוון לירושלים. לכן ארון הקודש (שבו מוחזקים ספרי התורה) היה ממוקם בקצה המזרחי של בית הכנסת, בקומת הקרקע. ארון הקודש היה מכוסה וילון דקורטיבי, ומשני צדדיו היו מושבים לרב, לחזן ולראש הקהילה היהודית. במרכז בית הכנסת הייתה בימה מוגבהת ועליה השולחן לקריאה בתורה או עבור הדרשן. על המקהלה ניצח החזן שרייבר, שניהל את התפילות החל משנת 1890.
לאחר מלחמת העולם השנייה בית הכנסת שימש כמחסן עד 1961, כאשר תחת המשטר הקומוניסטי, נהרס המבנה כדי לבנות את הדרך ל- Levoca.
בית הכנסת הגדול של קז'מארוק כבר לא קיים. מעט מאד נשאר, מלבד מאשר בעבודותיו של אמן קז'מארוק, פאול וורק, ובתצלומיו, וכן בזיכרונותיהם של תושבי קז'מארוק לשעבר. כיום ישנו פארק במקום.
חנוכת אנדרטת השואה, 18 בנובמבר 2013
בזכות ההצעה של שאול גסנר כי יש להנציח את היהודים שפעם חיו בקז'מארוק, תכנית שהייתה בהתהוות במשך 13 שנים יצאה לפועל ב- 18 בנובמבר 2013. טקס אזכרה מיוחד התקיים בקז'מארוק קרוב מאוד למקום שבו בית הכנסת, עדת ישורון, עמד פעם. טקס זה הוקדש לזכר היהודים שחיו בקז'מארוק ואשר 90% מהם נספו בשואה.
15 אנשים, צאצאי הרבנים מאיר גרינברג וישראל מאיר גלוק, ושל משפחות פוגלמן, גסנר, גולדמן, וגולדשטיין הגיעו מלוס אנג'לס, וניו יורק (בארצות הברית), ומרחובות, ישראל כדי להשתתף בטקס.
זה היה חלק מאירוע תקופתי שארך יום שלם, "ימי התרבות היהודית", שבו ההיסטוריונית המקומית, ד"ר נורה ברטובה Barathova, והמוציא לאור / מדריך הטיולים מיקולש Mikulas ליפטק, הרצו בפני חברי הקהילה הלותרנית ומבקרים מקומיים על הקהילה היהודית ששגשגה בעבר בקז'מארוק ועל תרומתה לחיי היומיום של העיר.
בהפגנה גדולה של אקומניות, המאמץ לאסוף מימון לצורך התכנון, הייצור, ומימוש סופי נעשה על-ידי הכנסייה הלותרנית המקומית בקז'מארוק, תחת הנהגתו של מונסיניור רומן פורובן Poruban. בהדדיות והערכה, כספים נתרמו ונאספו על ידי צאצאים וקרובים של אותם קדושים יהודים והוחזרו אל הכנסייה. שני אנשים מיוחדים שעשו את הנסיעה ברכבת 5 שעות מברטיסלבה, הם הרב של חב"ד, ברוך מאיירס שערך את הטכס כנוכחות הרבנית ומיופה הכוח הגרמני, ויימאר ריינהרד הנכבד. אחרים באו ליום אחד מקושיצה ומחלקים נוספים של סלובקיה.
הרב מאיירס גם הביא ספר תורה לתפילת שחרית, שכן בדרך נס, זו היתה הפעם הראשונה ב- 65 שנים שמניין (של 10 גברים) התאספו לתפילה בקז'מארוק! הרב מאיירס גם הביא עמו מזון לסעודה ראויה שהכינה אשתו, חני, כדי להבטיח שארוחת הצהריים החגיגית שלנו תהיה כשרה!
גורמים רשמיים ממועצת העיר גם דיברו וקהל מכובד של תושבי קז'מארוק נטל אף הוא חלק באירוע.
במסגרת אירועי היום, המבקרים מחו"ל חיפשו את מיקומם של הבתים שבהם חיו אבותיהם; ביקרו בבית הקברות שבו יקיריהם נקברו טרום מלחמת העולם השנייה; וראו את התצוגה בחלק היהודי של המוזיאון, ששוכן עכשיו בטירה Thokoly לשעבר.
למעלה משמאל: מונסיניור רומן פורובן והרב ברוך מאיירס למטה משמאל: ד"ר נורה ברטובה ומיקולש ליפטק
Robert Burger, assistant to the architect, Architect Miloslav Neumann, Ing. Ladislav Faix, Mayor Igor Sajtlava, Rabbi Baruch Myers, Mgr. Roman Poruban, German Chargé d'Affaires Reinhard Wiemar.